"ועיני לאה רכות"

״ועיני לאה רכות.״

בדרך כלל הפסוק הזה נדרש לגנאי ולא לשבח. ללאה היו עיניים חלשות. או שהיא לא הייתה יפה כמו אחותה. או שהיא הייתה בכיינית ומלנכולית.

היום נפרש את הפסוק באופן אחר.

אבל קודם, סיפור: אני מלמד קורס גיור, ולפני שבוע הקדשנו שיעור למושג ״בצלם אלוהים.״ 

כל בן אדם נברא בצלם אלוהים. אנחנו אוהבים להגיד את זה. אבל מה זה באמת אומר? ומה אנחנו אמורים לעשות עם זה?

זה אכן אחד מהתורות הכי יפות ואהובות ביהדות, אבל אחד מהתלמידים שלי הקשה בה. הוא שאל: כולם נבראו בצלם אלוהים? באמת? אפילו אנשים אכזרים?

התשובה היא כן. באופן מאד בסיסי, התורה מדגישה שכולם שווים בפני אלהים, ושיש לכולנו ניצוץ אלוהי טהור.

לשיעורי בית, אמרתי לתלמידים שלי ליישם את המושג הזה בפועל. לך ברחוב ותסתכל על האנשים שעוברים על פניך. תחשוב: הבן אדם הזה נברא בצלם אלוהים. לבן אדם הזה יש ערך אינסופי. מבן אדם הזה אכפת לקדוש ברוך.

ועוד אמרתי: אל תבחרו באנשים ״קלים.״ בחרו באנשים שהאינסטינקט נוטה לשפוט אותם. אולי יש להם דעות פוליטיות שאתה מאוד מתנגד אליהם. אולי זה נרקומן. אולי זה פשוט מישהו מעצבן לגמרי שמשמיע טיקטוקים באוטובוס בלי אוזניות.

יותר מאוחר, חשבתי שכדאי לי גם לעשות את המטלה והנה מה שגיליתי:

התרגיל מרכך את העיניים.

אז היום, בואו נרכך את עינינו כלפי לאה. היום, היא לא האחות המכוערת או האישה השנואה. היא המורה שלנו ורבה שלנו — בעלת עיניים רכות.

שנלמד מדוגמתה.